כדי חרס, נאדות עור, בקבוקי זכוכית, מיכלים ענקיים של שמן, בקבוקונים קטנטנים של מיני בשמים יקרים, הבקבוק של קוקה קולה, בקבוק קטשופ עומד על הראש, הבקבוק של הקרם היחיד שטוב לי לשיער, לא זזה בלעדיו! הבקבוק המשולש, זה שהדתיים מצחצחים איתו שיניים בשבת, הברבור בצורת בקבוק, כלומר, הבקבוק בצורת ברבור.... בקבוק אונומטופיאה, מיכל עם צוואר ופתח צר שמשמיע בוק בוק בוק, כל כך הרבה צורות, חומרים, צרכים ושימושים.

לאורך השנים בהם אני מעצבת בקבוקים וגם את אחיהם המיכלים, והצנצנות, אני עדה לשינויים בדרישות ובצרכים של הלקוחות. הקצב בו מתחדשות האריזות מהיר יותר מתדירות החידושים במוצרים עצמם, שכן לא בכל יום מומצא משקה כמו קוקה קולה, או פטנט לשמפו ללא דמעות. כמו כן מספר מצומצם יחסית של יצרנים מייצרים את המוצרים עצמם, בעוד מספר גדול של משווקים מפיצים מגוון רחב של מותגים. כאן נכנסים לפעולה מאמצים של בידול באמצעים של מיתוג גרפי, ובעיצוב התלת מימדי של המיכל. העיצוב התלת מימדי של המיכל הוא המרכיב הממתג שנחרת בזיכרון, נצרב בחוש המישוש, את צורתו של הבקבוק ניתן לזהות גם אחרי שהתוית נשרה או התקלפה, ניתן לזהות את הבקבוק גם בחושך.

בתחום מוצרי המזון, המשקאות, הקוסמטיקה והניקיון, נארזים, למעשה, נוזלים ולפעמים אבקות, האריזה היא זו שמגדירה צורה קבועה ומזוהה למוצרים חסרי צורה, א-מורפיים. להבדיל מקרפיון עטוף בנייר עיתון, כאשר אנו מביאים הביתה מרכך כביסה אנחנו לא מסירים את האריזה ומשליכים, האריזה היא המוצר, אורך חיי האריזה שווה לפחות לאורך חיי המוצר, ואף יותר, שכן, מי לא ממשיך להשתמש בקופסת הגלידה לאחסון גם אחרי שהגלידה חוסלה? האריזה היא כלי, מכשיר, חפץ שימושי שמכתיב את אופן השימוש והאחסון, לכל אורך חיי המוצר. בתהליכי הפיתוח והעיצוב של המיכל, עוסק צוות הפיתוח בשיקולי ארגונומיה, הנדסת אנוש, מבנה, חוזק. שיקולים בעיצוב מיכלים בעלי ידית או מתז דומים לשיקולים בעיצוב כלים ומכשירים בעלי ידיות הפעלה ונשיאה.

מדובר במוצרים בייצור המוני, שמגיעים לכל בית, ונמצאים בהישג ידו של כל צרכן ממוצע, השקעה בתהליך עיצוב טוב תוביל למוצר איכותי שיופץ לקהל גדול. אריזה חדשנית, נוחה לאחיזה, למזיגה, בעלת ערך מוסף בשימוש היומיומי תעביר לצרכן את המסר שחשבו עליו, ועל איך לפנק ולהפתיע אותו בזמן אמת של השימוש במוצר, זו הבטחת מותג שבאמת מקיימת.

בתחרות "מוצר השנה 2006" קיבלו את האות מוצרים שונים בזכות מרכיבים שנוספו או הוחסרו מהם (פחות חומרים משמרים, יותר חומרים טבעיים…) נוזל הכלים, של "קלין", מותג נקיון שעשה קאמבק באותה שנה, ארוז במיכל בצורת ברבור, הוא היחיד שזכה באות בזכות העיצוב החדשני של האריזה, בקבוק שהוא גם סבונייה, אריזה שהיא גם חפץ שימושי, הדרישה השיווקית היתה שרמת המחיר של המוצר תישאר דומה זו של סבון בבקבוק רגיל, למרות האתגר הטכנולוגי והלוגיסטי בעיצוב בקבוק בעל פרופרציות ומבנה כל כך לא סטנדרטיים. מבחינת זהות עיצובית הברבור הוא הסמל של המותג, מופיע בכל התויות, ובא לידי ביטוי תלת מימדי גם בכל שאר בקבוקי הסדרה.

אריזה שהיא גם חפץ, אריזה בעלת ערך מוסף, היא משהו שרוצים לשמור, למלא מחדש, להשתמש מחדש, האם אין בכך איום על היצרנים שדווקא רוצים להמשיך לייצר, כדי שהצרכנים ימשיכו לקנות? כאמור, ממילא קיים אצל הצרכנים הרגל להאריך חיים של אריזות "שוות" להמציא ולאלתר להן שימושים חדשים. ההרגל הזה הוא הזדמנות ליצרנים ולמעצבים להשקיע מחשבה מסוג חדש באריזות, המטרה- הארכת חייהן ודחיית מועד הגעתן למזבלה.

חשיבה סביבתית שכבר קיימת בתעשייה היא דווקא להפחית את משקל הפלסטיק במוצר, באמצעות תכנון מיכלים בעלי מבנה חזק ועמיד שניתן לייצרו בעובי חומר דק, ובכך לייצר מוצרים זולים יותר ומזהמים פחות, אריזות אלו מיוצרות אמנם מכמות קטנה יותר של פלסטיק, אבל מגיעות מהר יותר למזבלה. לאחרונה עיצבנו כמה קונספטים לאריזות עמידות המיועדות להמשך שימוש, למשל בקבוקי חומר ניקוי שהופכים לחיילי באולינג, או קופסאות אבקת כביסה שהופכות לעציצים, מוצרים אלו אינם דקיקים וזולים במיוחד, אך ניתן ליהנות מהם לאורך זמן.

בקבוקי המים שאנו קונים גורמים גם הם לעלית מפלס הזבל, מסתבר שאנו קונים אותם למרות שהם עולים עד פי 500 ממחיר מי ברז, בעיקר בגלל העיצוב התדמית, עריית פריזהחליטה להעלות את תדמית מי הברז, ובנוסף להסברה שהם טובים לא פחות ממים מינרלים החליטה העיריה להעזר בעיצוב לשיפור התדמית ויזמה פרוייקט בו חילקו לתושבים קאראף זכוכית בעיצוב מעצב האופנה פייר קרדן תחת השם eau de paris. בלונדון מתקיים בימים אלו פרוייקט שמטרתו דומה, תחרות עיצוב בקבוקים למי ברז הוכרזה לאחרונה. בין השופטים, האדריכלית זאהה חאדיד.

הפנטזיה שלי היא לחזור לשיטת המילוי מחדש בעוד ועוד מוצרים, כמו בימי החלבן ובקבוקי הזכוכית. לעצב ולייצר בקבוקים עמידים, איכותיים ויפים לסבון, לשמפו, לשמן, ולמלא אותם מחדש בכל פעם שהם מתרוקנים בעמדות המילוי בחנויות, שגם הן יראו לגמרי אחרת מהחנויות שאנחנו מכירים היום.אולי אני הוזה, אבל בהחלט לא יורקת לבאר שממנה אני שותה, אין כאן חתירה תחת פרנסתם של יצרני האריזות, ושל מעצבי האריזות, לכולנו תהיה הרבה עבודה, פשוט נצטרך לחשוב אחרת. יצרן המותג שיקח על עצמו שינוי כזה יהנה מתרומה עצומה לקיום הבטחת המותג שלו.