מהי חשיבה עיצובית? למי היא רלוונטית? כיצד להשתמש בכלי החשיבה העיצובית לפתרון משימות ואתגרים?

בהרצאות נדגים דרכים לשימוש בכלי החשיבה העיצובית עבור צוותים מקצועיים העוסקים בתהליכי פיתוח, כמו גם השראה לפתרון מגוון אתגרים בעיות לקהל מגוון בחיי יום-יום.

תקצירי הרצאות לדוגמא

מה בין עיצוב עכשווי ומסורת עתיקה?

1.      אינספור צורות להדליק שמונה נרות

תחום עיצוב היודאיקה העכשווית, מתפתח ותוסס בשנים האחרונות, נציג מצגת מרהיבה ובה עשרות עבודות עיצוב ואמנות של יוצרים שונים, לצד עבודות ותהליכי יצירה של סטודיו ארמדילו. עבודות אסתטיות, עמוקות, לעיתים בעלות אמירה פוליטית חתרנית ולעיתים משעשעות. נראה, לדוגמא, אינספור דרכים, צורות, להדליק שמונה נרות בשמונה ימים. עבודות האמנות והעיצוב שמוצגות מעוררות דיון על כלים לחשיבה חדשנית ויצירתית, על ערכים כמו עזרה לזולת, שמירה על הסביבה, תרבות ישראלית, וזהות יהודית עכשוית.

לנשים, אך לא רק...

2.      ויברטור לכל פועלת

 שוק אביזרי המין עבר מהפכה בשנים האחרונות, ויצא ממרתפיו החשוכים אל תערוכות העיצוב המובילות. ההרצאה פותחה בעקבות פרוייקט עיצוב ויברטור שנעשה על ידי מעצבות סטודיו ארמדילו עבור חברה שהוקמה על ידי נשים. ועל בסיס מחקר העיצוב שקדם לעבודת הפיתוח.

בהרצאה יוצגו סיפוריהם של מוצרים החל מהתקופה הויקטוריאנית, בה המכשיר שימש כטיפול במחלת ה"היסטריה" שאובחנה אצל נשים רבות, ועד ימינו, כאשר מעצבת, יכולה להרצות בחופשיות על ויברטור שעיצבה. הצגת המוצרים תיבחן לאור מקומן של נשים בתעשייה זו ובחברה בכלל, ב-150 השנים האחרונות: החל ממגוון צר של תפקידים שנע בין אובייקט לצרכנית, ועד למקומן כיום בעמדות משפיעות כגון יזמיות, יצרניות, מובילות דעת קהל ומעצבות מוצרים.

האם השינוי שעבר על תעשיית אביזרי המין, הוא זה שאיפשר את נוכחותן של נשים כמשפיעות בתעשיה? או, לחילופין, האם כניסתן של נשים כיזמיות לתחום הניעה את השינוי המהותי והמרענן בתחום?

3 .סטודיו משֵלָך

המהפכה הפמיניסטית התחוללה בשלהי המהפכה התעשייתית, הארועים המקבילים הללו פתחו הזדמנויות חדשות לנשים. בהרצאה יסופר סיפורן של נשים חלוצות בתעשיית העיצוב. על החיים הניסיוניים והסוערים שניהלו, על מגוון ההתנסויות והבדיקות שערכו בשפת העיצוב, במבנה המשפחה, ובזהותן המגדרית והמינית. מעמדן החוקי של נשים כיום שווה לגברים, עם זאת מקומן בשוק העבודה וההשכלה נמוך בהרבה מזה של גברים. נראה שיש עוד עבודת חינוך רבה לעשות, ובעיקר- נראה שחסרים מודלים לחיקוי, החל מהאימהות והסבתות שלנו, ועד לנשות מקצוע בתחומים השונים.  הנשים בהרצאה הן מודל לחיקוי ומהוות השראה לנשים באשר הן. ההרצאה פותחה בסטודיו ארמדילו בעקבות שיחות וארועים אותנטיים שהתרחשו לאורך השנים בהם הסטודיו פועל כאחד העסקים היחידים בארץ לעיצוב תעשייתי- המנוהל על ידי נשים.

עיצוב ותעשיה, שיווק ופיתוח,

4.      מיתוג תלת מימדי- הבטחה מקיימת.

ההרצאה פותחה בעקבות עשייה בת למעלה מ- 16 שנים, של מעצבות סטודיו ארמדילו, בתעשיית אריזות הפלסטיק בתחומי המזון, קוסמטיקה ועוד. ההרצאה תלווה במצגת ובה עבודות ותהליכים של סטודיו ארמדילו לצד דוגמאות בולטות מן העולם ומגמות בעיצוב אריזה. הקצב בו מתחדשות האריזות למוצרים מהיר יותר מתדירות החידושים במוצרים עצמם, שכן לא בכל יום מומצא משקה כמו קוקה קולה, או פטנט לשמפו ללא דמעות. בנוסף- מספר מצומצם יחסית של יצרנים מייצרים את המוצרים עצמם, בעוד מספר גדול של משווקים מפיצים מגוון רחב של מותגים. כאן נכנסים לפעולה מאמצים של בידול. העיצוב התלת מימדי של המיכל הוא המרכיב הממתג שנחרת בזיכרון, נצרב בחוש המישוש, את צורתו של הבקבוק ניתן לזהות גם אחרי שהתוית נשרה או התקלפה, ניתן לזהות את הבקבוק גם בחושך.

עיצוב ישראלי

5.      יש שכר לעיצוב המוצר - הולדתו של מקצוע בישראל

סיפוריהם של האנשים שהקימו את תחום עיצוב המוצר בישראל החל משנות ה50', סיפוריהם של מוצרים וחפצים תוצרת ישראל בראשית ימי התעשיה בארץ.על תחרויות תערוכות וקטלוגים שהשפיעו, על יוזמות מימסדיות לקידום העיצוב בראשית ימי התעשיה בארץ. ההרצאה מבוססת על עבודת המחקר של הדס קרוק, וכן על תערוכה שאצרה בנושא והוצגה בגלריה של הפקולטה לאדריכלות בטכניון, ובמדייטק בחולון.

6.      חומר למחשבה- סיפורו של הפיברגלס בתרבות החזותית הישראלית.

מכונית הסוסיתא, דוכני מפעל הפיס, מתקני שעשועים בגנים ציבוריים וספסלי רחוב – כולם יוצרו כאן מפיברגלס במהלך שנות ה־'70 וה־'80. כך השפיע החומר הזמין, החזק וחסר האיכויות הפואטיות על פני הסביבה בישראל. מה ניתן ללמוד מהסיפור כיום על היחסים בין רעיון למשאב ובין מעצב לתעשיין? מוצרים רבים משנותיה הראשונות של התעשייה בארץ הושלכו. מקרי מבחן רבים ומרתקים נעלמו מהעין בגלל חוסר בתיעוד תהליכים. ההרצאה פותחה על ידי הדס קרוק, חוקרת עיצוב ישראלי, בעקבות החיפוש שלה אחר מורשת היסטורית וטכנולוגית של העיצוב והתעשייה בארץ, ככלי לביסוס מעמדו של העיצוב בתרבות הישראלית ובתעשיה המקומית.