צלחת הסדר שעיצבנו והשקנו בפסח האחרון, מעוצבת בהשראת חידת הטנגרם, ניתן לשחק במרכיביה ולסדר אותם באינספור דרכים, זהו פריט יודאיקה עכשוית המוסיף עניין, דמיון וחדשנות לטקס ליל הסדר.

הבטחה- הילדים (וגם הילדים ברוחם) יישארו ערים עד סוף הסדר! אף אחד לא יירדם לפני האפיקומן!

צלחת הפסח מורכבת משבעה חלקים מודולאריים - ששה חלקים לסמלי הסדר השונים ומגש ריבועי גדול המתאים למצות, כאשר אינו בשימוש - מתאים לאיחסון ששת חלקי הצלחת האחרים.

ומדוע לא להשתמש בערכה המשחקית והחגיגית גם בראש השנה? ניתן להגיש את מאכלי החג הסימליים בצלחת הטנגרם – תפוח בדבש, רימון, חלות מתוקות, תמרים ועוד.

(אלו שכשרות חשובה עבורם יבחרו אם להשתמש בערכה בפסח או בראש השנה).

ההשראה... (קרא עוד)

מזוזה מעוצבת קושרת רת החיים בבית העכשוי למסורת היהודית ותרבות העברית העתיקה. הצבעים והחומרים בחדר, או הנוף שנשקף מהפתחים, יכולים לשמש השראה לבחירת הצבע והסגנון של המזוזה, בית מזוזה מעוצב בהשראת אוריגמי, בצבעים שונים, הוא חלק מעיצוב והלבשת הבית, ממש כפי שאנו בוחרים את שאר החפצים והרהיטים בחדר. את המזוזות ניתן להשיג בסטודיו בתל אביב או בחנות האינטרנט.... (קרא עוד)

מהי חשיבה עיצובית? למי היא רלוונטית? כיצד להשתמש בכלי החשיבה העיצובית לפתרון משימות ואתגרים?

בהרצאות נדגים דרכים לשימוש בכלי החשיבה העיצובית עבור צוותים מקצועיים העוסקים בתהליכי פיתוח, כמו גם השראה לפתרון מגוון אתגרים בעיות לקהל מגוון בחיי יום-יום.

תקצירי הרצאות לדוגמא



מה בין עיצוב עכשווי ומסורת עתיקה?

1. אינספור צורות להדליק שמונה נרות

תחום עיצוב היודאיקה העכשווית, מתפתח ותוסס בשנים האחרונות, נציג מצגת מרהיבה ובה עשרות עבודות עיצוב ואמנות של יוצרים שונים, לצד עבודות ותהליכי יצירה של סטודיו ארמדילו. עבודות אסתטיות, עמוקות, לעיתים בעלות אמירה פוליטית חתרנית ולעיתים משעשעות. נראה, לדוגמא, אינספור דרכים, צורות, להדליק שמונה נרות... (קרא עוד)

לא מכבר ביקר אצלנו חבר עיוור, הושיט את ידו, כדבר שבשגרה, לנשק את המזוזה שבכניסה ונדלק, מה זה הדבר היפה הזה? הוא שאל ומיד ביקש שנארוז לו מזוזות כמספר הפתחים בדירתו החדשה שבדיוק סיים לשפץ. זו היתה אחת המחמאות המיוחדות והמפתיעות שקיבלנו!

נזכרנו בסיפור הזה עכשו, בעיצומו של חג החנוכה, שהפך לחג של מודעות לעיוורים. אותו חבר, אביחי שלי שמו, מרצה באופן קבוע על סיפור חייו ועל האמונה בכח הרצון. הוא עובד בשוק ההון, שירת במודיעין ובעבר היה חתן התנ"ך, בתקופה הזו סמוך לחנוכה הוא עסוק ומבוקש במיוחד, חורש את הארץ ברכבות, מבית ספר, לארגון, למקום עבודה, לבית סוהר...

סיפור המזוזה ואביחי גרם לנו לעצור לרגע ולחשוב עבור מי אנו מעצבות, עבור אילו... (קרא עוד)

בכל שנה נוסף עוד ישוב לרשימת המקומות בהם מתקיים פסטיבל בסוכות, מה שפחות זוכה לפירסום הוא "פסטיבל סוכות לארכיטקטורה אוונגארדית" שמתרחש בבני ברק כבר שנים רבות, ללא חברת הפקה או מינהלת פסטיבל.

לקראת חג הסוכות המתקרב- אנו ממליצות בחום לצאת לשוטט ברחובות העיר, במיוחד בלילה כשהסוכות מוארות מבפנים. זו חויה שאין דומה לה בארץ, הרחובות תוססים ושוקקים בהתרחשות מרתקת, הכניסה בחינם ובלבוש צנוע.

לפני מספר שנים, בסוכות תשס"ו, צילמנו סוכות רבות בבני-ברק , ועל בסיס הצילומים הללו, יצרנו סדרת צילומים מעובדים.

לכבוד סוכות תשע"ג מפרסמות כאן מספר דימויים חדשים מהסדרה

כל אחת מאיתנו גדלה ברקע דתי, לשתינו משיכה עזה לתרבות... (קרא עוד)

שמענו הבוקר בשורה איומה- המעצב, פרופ' עמי דרך הלך לעולמו,

קשה להאמין שהאיש המבריק והמצחיק- איננו. כל כך חיוני ומוכשר ותמיד חייכן. עובר לידך רוכב על הווספה האדומה עם חיוך ענק ו'אהלן'.

לפני כמה שנים הציגו עמי דרך ושותפו דב גנשרוא את התערוכה 'בקטנה' בבית האמנים בתל אביב, ראיינו אז את עמי על התערוכה וכתבנו עליה לעיתון 'את',

ביום הקשה הזה אנו רוצות להעלות לכבודו ולזכרו את הדברים שאמר ותמונות מהתערוכה.

קיראו את הראיון - כל משפט פנינה! כל כך הרבה חכמה, פשטות, צניעות, ותפיסת עלם מרתקת על עיצוב ואמנות:

"אני לא כותב שירים, אבל אני חושב וזו דרך הביטוי שלי... כשאני רואה שילדים מגיבים טוב לתערוכה שלי, אני יודע שזה עובד".

עוד בזמנו, שערכנו את הראיון, ציינו... (קרא עוד)

בתקופה האחרונה אנחנו עסוקות ונרגשות, מפתחות דיגמי קרמיקה חדשים של מוצרי יודאיקה עכשוית. הסדרה מעוצבת בהשראת קיפולי נייר, את הסקיצות והקונספטים עיצבנו ב... נייר. אוסי הקרמיקאית מסייעת לנו לתרגם את הרעיונות למוצרי קרמיקה

הסטודיו של אוסי נמצא במקום מדליק ומומלץ לביקור במרכז ירושלים- המרכז לעיצוב בלב רחוב בצלאל, http://www.jcd.org.il/.

... (קרא עוד)

כתבה שכתבנו במגזין "את".

בין חדשות משבוע העיצוב בשטוקהולם לרהיטי קרח מפוסלים מארצות הברית, אפשר לראות ב"דיזיין בום", אתר העיצוב הבינלאומי, אחד ממקומות המפגש המרכזיים של קהילת העיצוב העולמית, עבודות חדשות של STUDIO REDDISH. לאחרונה הציג הסטודיו בתערוכת העיצוב הקבוצתית שאוצרת מיה דבש בגלריית החווה בחולון תחת הכותרת "הישרדות", את "גולם" - פסלון עשוי מאדמה, שעוצב בהשראת המיתוס המאגי של הגולם מפראג. הסיפור המסתורי של דמות הבוץ שנוצרה על ידי המהר"ל מפראג וקיבלה ממנו כוחות כדי להגן על הקהילה, מצוטט רבות באמנות ובקולנוע, כנראה בגלל הקרבה שלו אל גבול הדמדומים בין חי לדומם.

את סטודיו רדיש הקימו נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן ב-2002. כשהם... (קרא עוד)

בגליון "דה מרקר וומן" במרץ 2009, התפרסמה כתבה בת עשרה עמודים על הנשים המשפיעות באמנות הישראלית. בפרוייקט מצולמות ומרואיינות כ-20 נשים הנושאות במגוון תפקידים משפיעים בשדה האמנות בארץ: אוצרות עצמאיות, אוצרות של אוספים פרטיים, אוצרות של מוזיאונים, מנהלות מוזיאונים, מבקרת אמנות, מנהלות גלריות, בעלות גלריות, חלקן גלריות אלטרנטיביות, יו"ר בית מכירות פומביות חשוב, אמנית, עורכות כתבי עת, ומנהלת אמנותית של עמותה.

במקביל לטקסט השוטף של שני שילה, הכתבת, קיבלה כל אחת מהנשים משבצת ובה תמצית פועלה, והאני מאמין שלה.ואיזו כותרת ניתנה לפרוייקט?"אוצרת בית"משחק מילים בסגנון מוספי הספורט, שחוץ מלשעשע לרגע את מי ששלף אותו, מרמז על מקומן הטבעי הנשים.אבל, לא אטפל לכותרת האומללה,... (קרא עוד)

כתבה שכתבנו עבור מגזין "את".

את הבית בשכונת ביצרון התל-אביבית קנתה משפחת גלזר בשנת 1996. זה היה בית ישן, ודייריו החדשים- יעל ואילן וילדיהם נעם, 12, יואב, 9, ואוהד, שנתיים- תכננו לבנותו מחדש, אך זה לא קרה כל כך מהר, רק ב-2002 החל המסע לבניית בית חדש."עד אז לא ממש ראיינתי או נפגשתי עם אדריכלים" מספרת יעל, "מכיון שלא ראיתי בתים שמצאו חן בעיני, עד שיום אחד חברה טובה שלי ספרה לי על בית אדום ברמת החייל. באתי ונדהמתי, ואז עשיתי את הדבר שהכי לא אופייני לי, נכנסתי לבית ושאלתי מי האדריכל. ואמרו לי שזה אמיר ברטל. שאלתי אח של איתן?"

איתן ברטל, אחיו הגדול של אמיר , מרצה מבריק ומוערך, ועד השנה ראש החוג לתקשורת חזותית במכון האקדמי טכנולוגי חולון, היה מרצה של יעל בלימודי התואר... (קרא עוד)

כתבה שכתבנו עבור מגזין "את".

באחד מרחובות מרכז תל אביב, בבית דירות משנות ה-40, גרים זוג יוצרים, דפנה גרייף- ברקוביץ, מעצבת גראפית, ואריה ברקוביץ, אמן, אוצר, מורה וכותב בעינייני עיצוב, וכיום מנהל אמנתי של בית האמנים בת"א.מתברר שלבניין בעל החזות האופיינית, ישנם כמה סימני היכר יחודיים , ברקוביץ, שמקפיד להתנייד בעיר ברכיבה על אופניים, איתר לפחות עוד שני בניינים תאומים ברחובות הסמוכים, בשד' בן ציון ובשד' חן, "גיליתי שהחזית כוללת את אותם פרטי אדריכלות שתוכננו לרווחת הדיירים האריסטוקראטיים של פעם, כניסת עמודים , רחבה עם ספסל אבן, אדניות מובנות בקיר" הוא מתאר, "קנינו את הדירה לפני 13 שנים מהדיירים המקוריים, משפחת מוגרבי, בעלי הקולונוע הותיק, הדירה היתה מעוצבת כולה על... (קרא עוד)

כדי חרס, נאדות עור, בקבוקי זכוכית, מיכלים ענקיים של שמן, בקבוקונים קטנטנים של מיני בשמים יקרים, הבקבוק של קוקה קולה, בקבוק קטשופ עומד על הראש, הבקבוק של הקרם היחיד שטוב לי לשיער, לא זזה בלעדיו! הבקבוק המשולש, זה שהדתיים מצחצחים איתו שיניים בשבת, הברבור בצורת בקבוק, כלומר, הבקבוק בצורת ברבור.... בקבוק אונומטופיאה, מיכל עם צוואר ופתח צר שמשמיע בוק בוק בוק, כל כך הרבה צורות, חומרים, צרכים ושימושים.

לאורך השנים בהם אני מעצבת בקבוקים וגם את אחיהם המיכלים, והצנצנות, אני עדה לשינויים בדרישות ובצרכים של הלקוחות. הקצב בו מתחדשות האריזות מהיר יותר מתדירות החידושים במוצרים עצמם, שכן לא בכל יום מומצא משקה כמו... (קרא עוד)

פרופסור עדה יונת קיבלה ב- 2009 פרס נובל לכימיה, האם זהו הישג אישי או הישג לאומי? האם האמביציה המדעית שלה היא פרטית? או שהיא מודל לקידום נשים? כך או כך, ועדת החינוך של הכנסת קיימה לכבודה ישיבת מחווה חגיגית ומיוחדת ובחרה להעניק לה במתנה חנוכייה מסדרת "כלים שלובים" שעיצבנו.

העבודה בסטודיו מזמנת מעת לעת אירועים מרגשים, אך אין ספק שהפנייה מהכנסת היתה מרגשת במיוחד, ראשית, בגלל ההכרה הממלכתית בעבודת העיצוב שלנו, שנית, כבוד גדול להעניק את העבודה לפרופסור עדה יונת שהישגיה ואישיותה הפכו למודל.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, זבולון אורלב ראה את החנוכיה שלנו כשביקר בתערוכה "יודאיקה טוויסט" בבית התפוצות הצגנו שם סדרת... (קרא עוד)

כתבה שכתבנו עבור מגזין "את".

לפני שנתיים, אחרי נוה-צדק ומתחם נגה, עבר המעצב סמי די ליפו. כאן, בלב עג'מי, בבית שנבנה ב-1890, הוא גר עם בן-זוגו והמנהל העיסקי של הסטודיו שלו, יוחאי ברק. הדירה השכורה, 140 מ"ר, בעלת ארבעה חדרים מרווחים ומטבח גדול. התקרה גבוהה, הפתחים רחבים, אריחים מעוטרים, מקוריים ומשוחזרים מרכיבים את הרצפה, וחלונות תכולים פותחים את הבית לרווחה. ועל אף שהרימו כאן בשנה האחרונה בית גבוה בקו הכי קרוב לים, עדיין יש חלון שמשקיף לכחול הים-תיכוני.

"אני, אישית, תל אביבי, גדלתי בתל אביב, אני צריך את העיר", מספר סמי על המעבר ליפו, "אבל שנינו רצינו שקט ואויר, ולגור בדירה גדולה במחיר שווה, בתל אביב אין דירות כאלו. בתל אביב אין אויר, המגדלים יהפכו את נוה צדק לכבשן,... (קרא עוד)

הכתבה שכתבנו עבור מגזין "את".

בהודו, בסין, באפריקה ובדרום אמריקה, היכן שרוב יערות הבמבוק גדלים, יודעים התושבים המקומיים כבר אלפי שנים לייצר מבמבוק כל דבר, מגשרים ועד מקלות אכילה, מבתים ועד תרופה להורדת חום. כחומר שהמערב רק מתחיל ללמוד לנצל את סגולותיו, עומד הבמבוק במרכז העניינים רק לאחרונה. ובכל זאת, כבר בשנת 1880 הציג תומס אדיסון נורה שחוט הלהט שלה עשוי במבוק. האסיסטנטים של אדיסון בדקו כ-600 צמחים שונים ששימשו כמוליכים, ובסופו של דבר השתמשו בבמבוק, בנורה שדלקה 600 שעות לעומת 150 שעות בדגם קודם.העולם המערבי, שמוצא את עצמו מכה על חטאיו התעשייתיים באמצעות חיפוש חומרים חדשים ופתרונות טכנולגיים מתוחכמים, בוחן את סגולותיו של הצמח הפשוט והמופלא. מבחינה בוטנית... (קרא עוד)

מל ביירס, הסטוריון עיצוב נודע, פרסם ספרי עיצוב לרוב, בינהם אנציקלופדיה של העיצוב בשיתוף ה-MoMA, גילה את העיצוב הישראלי וכתב את ספר, "אימפרוביזציה, עיצוב חדש בישראל".

כמו אנתרופולוג שחי בשבט נידח, חוקר אותו, וכותב על זה ספר, חי ביירס בארץ שלוש שנים במהלכן חקר והתערה בעולם העיצוב המקומי. הוא הכיר את המעצבים בארץ יותר מכל האוצרים , הכתבים ואפילו יותר מהמעצבים עצמם .את ההכרות שלו עם הישראלים הוא מסכם בהקדמה לספר: "עד היום עדיין איני בטוח מיהם הישראלים"ואכן, הנוכחות שלו בארץ עימתה אותו עם שלל סתירות והפכים, והשאירה שאלות פתוחות, גדולות וקטנות:

איך ייתכן שמומחה בעל שם עולמי, אשר שהייתו בארץ הניבה ספר מקיף ויחיד במינו המתעד עשיה ותרבות, אשר... (קרא עוד)

Recently a blind friend of ours came over for a visit. Out of force of habit he reached his hand in order to kiss the Mezuzah and was amazed. "What's that beautiful thing?" He asked us to pack some mezuzahs, one for each door in his newly renovated apartment. They were ceramic mezuzahs, part of our Judaica design series inspired by the art of folding paper and it was one of the most special and surprising compliments we got in more than 10 years we are designing contemporary Judaica. We remember this story now, in Hanukkah, which has become a holiday of awareness of blind people. Our friend, Avichay shelly, talks regularly about his life story and about believing in willpower. He works in the financial market, did his IDF service in the intelligence division (Modiin) and is a former winner of the International Bible contest. At this time of the year he is especially busy and a sought-after speaker. He travels throughout Israel riding trains, visiting schools,institutions, working places and prisons.

The case of the Mezuzah design and Avichay has caused us to stop for a moment and think, who are we designing for... (קרא עוד)