בשבעת ימי הסוכות, "עושה האדם סוכתו קבע וביתו ארעי". בבני-ברק, אחת הערים הצפופות בארץ, משתנה המרקם האורבני למשך החג. הסוכות נבנות בשטחים הציבוריים המצומצמים שבין הבתים, רוב הסוכות נבנות בגובה, על גבי קונסטרוקציות ברזל, כהרחבה לדירות. הסוכות מנצלות כל פיסת שמיים פתוחים, שכן המצווה היא לבנות את הסוכה תחת כיפת השמיים.

העבודה מתבססת על תמונות שצילמנו בבני-ברק, בחג סוכות תשס"ו. הצילומים תיעדו את דלות החומר והגיבוב : דיקטים ישנים, ברזל גס, בדים ומחצלות המונחים ברישול. טיח מתקלף ותריסי פלסטיק האופיינים לנוף הישראלי. כשהמרחב הציבורי שבין הבתים מתמלא באוסף גדול ומגוון של תוספות בניה, קקפוניה של קוביות במרחב, נוצרת ערבוביה מרתקת של מבנים ארעיים. בעבודה יצרנו סביבות ומבנים דמיוניים. יצאנו מעולם המציאות לעולם הרוח והדמיון הסוכות צפות או מרחפות, בנסיון לבטל את עולם החומר, להשכיח את מראות העוני וההזנחה, ולהעצים את הפוטנציאל הרוחני של הסוכות